מה יכול להישבר כשמעדכנים וורדפרס
ההודעה הזאת מחכה כמעט בכל מערכת ניהול: יש עדכון זמין. רוב בעלי העסקים עושים אחד משני דברים: דוחים אותה שוב ושוב, או לוחצים על עדכון, רואים שהאתר נטען, ונושמים לרווחה. שתי התגובות מפספסות את אותה נקודה. העדכון עצמו הוא לא הרגע המסוכן, וגם לא הרגע הבטוח. הרגע שקובע הוא מה שעושים מיד אחריו.
במאמר הזה אני מסביר למה חייבים לעדכן, איפה עדכונים באמת שוברים אתרים, ולמה הבדיקה שאחרי העדכון היא העיקר.
קודם כול: לא לעדכן זה מסוכן יותר
חשוב לומר את זה ישר, כי המסקנה הנוחה מסיפורי “העדכון שבר לי את האתר” היא פשוט לא לגעת. זו מסקנה גרועה. חלק גדול מהעדכונים סוגרים פרצות אבטחה שכבר פורסמו, כלומר כל העולם יודע עליהן, ואתר שלא עודכן הוא הכתובת הקלה. אתר שמקפיאים אותו לא נשאר יציב, הוא נשאר חשוף. השאלה היא לא אם לעדכן, אלא איך לעדכן בלי להישאר עם הפתעות.
למה עדכון יכול לשבור אתר שעבד מצוין
אתר וורדפרס הוא לא תוכנה אחת. הוא הרכבה: הליבה של וורדפרס, התבנית שקובעת את העיצוב, ותוספים של מפתחים שונים מכל העולם, וכל אחד מהם מתעדכן בקצב שלו. השבירות כמעט אף פעם לא קורות בתוך רכיב אחד. הן קורות בתפרים שבין הרכיבים: תוסף שעוד לא הותאם לגרסת הליבה החדשה, תבנית שנשענת על התנהגות שהוסרה, שני תוספים שכל אחד מהם תקין אבל יחד הם מתנגשים.
ואיך זה נראה בפועל? לפעמים דרמטי: עמוד לבן או הודעת שגיאה. אבל הרבה יותר נפוץ שהאתר נטען יפה, ורק פינה אחת מפסיקה לעבוד: הטופס מציג הצלחה ולא שולח, הגלריה לא נפתחת, התפריט בנייד לא מגיב, כפתור התשלום בחנות תקוע. שבירה שקטה כזאת יכולה לחיות באתר שבועות, בדיוק כמו שתיארתי במאמר על הפניות שלא מגיעות.
למה “עדכנתי והכול נראה בסדר” זו לא בדיקה
כי “נראה בסדר” זה בדרך כלל מבט של חמש שניות בעמוד הבית, במחשב. השבירות לא גרות שם. הן גרות במסלולים שהעסק חי מהם: מילוי טופס עד הסוף, קנייה בחנות עד עמוד התשלום, תפריט וגלילה בטלפון. בדיקה אמיתית אחרי עדכון עוברת על המסלולים האלה אחד-אחד, במחשב ובנייד, ושולחת פנייה אמיתית דרך הטופס. זה לא מסובך, זה בעיקר לא קורה, כי אף אחד לא הגדיר שזו העבודה.
ואני אגיד את זה קודם על עצמי, כי זה הכי הוגן. השבוע שלחתי טופס בדיקה באתר שלי, סתם כשגרה. המסך הציג הצלחה, הפנייה נקלטה במערכת, ולתיבת המייל לא הגיע כלום. הסיבה בכלל לא הייתה עדכון אלא שינוי הגדרות קטן וישן, וזה בדיוק העניין: שבירה שקטה לא מודיעה על עצמה, ולא צריך אפילו עדכון כדי שתקרה. עדכון הוא רק ההזדמנות הכי נפוצה שלה. גיליתי את זה בדרך היחידה שבה מגלים דבר כזה, בדקתי יזום, ובאותו יום זה כבר היה מתוקן. אתר שאף אחד לא בודק היה ממשיך לחייך אל הלקוחות ולשתוק אל בעליו.
מה אפשר לעשות כבר היום
שלושה הרגלים עושים את רוב ההבדל. ראשון, לפני עדכון משמעותי ודאו שיש גיבוי טרי, ושאתם יודעים מי משחזר ממנו ואיך. גיבוי שאף אחד לא ניסה לשחזר ממנו הוא תקווה, לא תוכנית. שני, עדכנו בשעה שקטה של העסק, ולא רגע לפני סוף השבוע או החג, כדי שאם משהו נשבר יהיה מי שישים לב ויטפל. שלישי, אחרי כל עדכון עברו על שלושת המסלולים החשובים של האתר שלכם: עמוד הבית בנייד, שליחת טופס אמיתית, והפעולה הכי חשובה הבאה, למשל תשלום בחנות. ובונוס אחד: אל תצברו. עדכונים שנדחים חודשים הופכים מקפיצה קטנה לקפיצת מדרגה מסוכנת.
ואם רוצים שמישהו יעשה את זה בשבילכם
זה בדיוק הלב של מסלול אתר מטופל: עדכון שוטף של וורדפרס והתוספים, בדיקה אחרי כל עדכון שכלום לא נשבר, ותיקון כשמשהו כן נשבר, יחד עם גיבוי שבועי ודוח חודשי על מצב האתר. אני אומר את זה ביושר: אף אחד לא יכול להבטיח שעדכון לעולם לא ישבור שום דבר. מה שכן אפשר להבטיח הוא שמישהו אחד אחראי, בודק, שם לב ומתקן, לפני שהלקוחות שלכם מגלים במקומכם.