בדקתי 1,462 אתרים ישראליים: 77% לא מבקשים לחסום מייל שמתחזה אליהם
התשובה הקצרה: ב-13 בנובמבר 2026 בדקתי את רשומות המייל של 1,462 אתרים ישראליים: כל הדומיינים בסיומת il שנמצאים ברשימת מיליון האתרים הפופולריים בעולם. רק 23.3% מהם מגדירים מדיניות DMARC שמבקשת מתיבות הדואר לחסום מייל שמתחזה לדומיין שלהם, או להעביר אותו לספאם. ל-28.9% אין רשומת DMARC בכלל, ו-46.1% עצרו בשלב הניטור, שבו הרשומה לא מבקשת לעשות שום דבר עם מייל מזויף. וככל שהאתר פחות פופולרי, המצב פחות טוב.
מה בדקתי, ולמה זה חשוב
כל אחד יכול לשלוח מייל עם כתובת שולח של דומיין שלא שייך לו. שלוש רשומות DNS עוזרות לתיבות הדואר לזהות מייל כזה. רשומת ה-SPF מפרטת אילו שרתים מורשים לשלוח בשם הדומיין. חתימת ה-DKIM מאפשרת לוודא שהמייל באמת יצא מהדומיין ולא השתנה בדרך. ורשומת ה-DMARC אומרת לתיבת הדואר מה לעשות עם מייל שנכשל בבדיקות האלה: לא לעשות כלום, להעביר לספאם או לחסום.
בלי מדיניות שמבקשת לחסום, מייל מזויף בשם העסק, כמו חשבונית מזויפת או בקשה לשנות פרטי חשבון בנק, תלוי רק במסננים של הצד שמקבל אותו. וזה לא רק עניין של אבטחה: גוגל ויאהו דורשות מאז פברואר 2024, ומיקרוסופט מאז מאי 2025, רשומת DMARC ממי ששולח לתיבות שלהן בכמויות גדולות. אצל גוגל ומיקרוסופט הסף הוא 5,000 מיילים ביום, ולשלושתן מספיקה רשומה במצב ניטור.
השיטה
- הרשימה: Tranco, רשימה אקדמית של מיליון האתרים הפופולריים בעולם, שמשלבת חמישה מקורות מדידה. השתמשתי בגרסה מ-11.11.2026, ולקחתי ממנה את כל 1,470 הדומיינים בסיומת il שמופיעים בה. אתרים ישראליים בסיומת אחרת, כמו com, לא נכללו.
- הבדיקה: לכל דומיין שלוש שאילתות DNS ציבוריות, כאלה שכל אחד יכול להריץ: רשומת ה-SPF, רשומת ה-DMARC ורשומות ה-MX, שמראות לאן מגיע הדואר של הדומיין. לא נכנסתי לאף אתר ולאף שרת דואר.
- מה נשאר: שבעה דומיינים החזירו שגיאה, ואחד לא קיים. נשארו 1,462.
- מה נספר כבקשה לחסום: רשומת DMARC של הדומיין עצמו, שהמדיניות בה היא quarantine או reject, כלומר העברה לספאם או חסימה. תשעה דומיינים מחילים אותה רק על חלק מהמיילים, וספרתי גם אותם.
- התקן המעודכן: במאי 2026 התפרסם תקן מעודכן ל-DMARC, שלפיו גם רשומה ברמת הסיומת יכולה לחול על דומיין שאין לו רשומה משלו. נכון לסתיו 2026 ספקי הדואר הגדולים לא הודיעו שעברו אליו, ולכן בדקתי כמו שבודקים היום: את הרשומה של הדומיין עצמו. בדקתי גם אם יש רשומות כאלה ברמת הסיומות הישראליות. לרוב הסיומות, ובהן co.il ו-org.il, אין רשומה כזאת. לסיומת gov.il יש רשומה שמבקשת לחסום, אבל היא קובעת לתת-הדומיינים שלה מצב ניטור בלבד. לכן גם לפי התקן המעודכן התוצאה לא משתנה: דומיין ממשלתי בלי רשומה משלו היה נחשב במצב ניטור, לא חסום.
- סריקה חוזרת: ב-14.11 חזרתי על הבדיקה עם שרת DNS ציבורי נוסף, של Cloudflare, בנוסף לשרת של גוגל. ההפרשים בין שתי הסריקות היו של דומיין אחד לכל היותר בכל קבוצה, וארבעה דומיינים קיבלו תשובות שונות משני השרתים. אף אחד מההבדלים האלה לא משנה את האחוזים המעוגלים, ולכן המספרים כאן הם של הסריקה המקורית.
- השוואה למקור אחר: האתר DmarcDkim.com, שעוקב אחרי 1,868 דומיינים ישראליים, מצא באותו יום מדיניות כזו, שחלה על כל המיילים, אצל 23.6% מהם. זה מספר קרוב מאוד. הרכב הרשימה שלו לא מפורסם, ושיעור הדומיינים בלי רשומה גבוה בה יותר.
- בלי שמות: אני לא מפרסם שמות של אתרים. המטרה היא תמונת מצב, לא רשימה של מי שלא הגדיר.
הממצאים
ב-1,204 הדומיינים שנגמרים ב-co.il, הדומיינים של חברות ועסקים:
| המדיניות ברשומה | מה היא מבקשת מתיבת הדואר | דומיינים | אחוז |
|---|---|---|---|
| reject | לחסום את המייל | 131 | 10.9% |
| quarantine | להעביר לספאם | 138 | 11.5% |
| none | לא לעשות כלום (ניטור בלבד) | 558 | 46.3% |
| אין רשומה | אין שום הנחיה | 354 | 29.4% |
| רשומה שגויה | יותר מרשומה אחת, או רשומה בלי מדיניות תקינה | 23 | 1.9% |
77.7% מאתרי ה-co.il שנבדקו לא מבקשים לחסום מייל שמתחזה אליהם, וגם לא להעביר אותו לספאם.
ובשאר סוגי הדומיינים:
| סוג הדומיין | דומיינים | מבקשים לחסום או להעביר לספאם | ניטור בלבד | בלי רשומה |
|---|---|---|---|---|
| חברות ועסקים | 1,204 | 22.3% | 46.3% | 29.4% |
| עמותות וארגונים | 123 | 25.2% | 42.3% | 30.9% |
| ממשלה ורשויות מקומיות | 72 | 37.5% | 33.3% | 29.2% |
| אקדמיה | 36 | 25.0% | 69.4% | 5.6% |
| כל הדומיינים | 1,462 | 23.3% | 46.1% | 28.9% |
השאר, עד 100%, הן רשומות שגויות. בשורה של כל הדומיינים נכללים גם 27 דומיינים מסוגים אחרים. בקבוצות הקטנות כל דומיין מזיז את האחוז, ולכן כדאי לקרוא אותן כתמונה כללית.
ככל שהאתר פחות פופולרי, המצב פחות טוב
בין 100 אתרי ה-co.il הפופולריים ביותר ברשימה, 36% מבקשים לחסום או להעביר לספאם. בין 400 הבאים אחריהם, 27.5%. ובין 704 האחרונים, רק 17.5%.
עסקים קטנים בדרך כלל לא נכנסים בכלל לרשימה של מיליון האתרים הפופולריים, ולכן אין לי מספר עליהם. המגמה רק מרמזת שאצלם המצב לא טוב יותר.
לפי ספק הדואר
27.1% מאתרי ה-co.il שהדואר שלהם מגיע אל Microsoft 365 מבקשים לחסום או להעביר לספאם, מול 19.2% מאלה שהדואר שלהם מגיע אל Google Workspace, ו-23.5% אצל כל השאר. את הספק זיהיתי לפי רשומות ה-MX, ולכן דומיין שהדואר שלו עובר קודם דרך שירות סינון נספר בין השאר.
שלושה דברים שבלטו
- כמחצית ממי שבשלב הניטור הגדירו כתובת לדוחות. 281 מתוך 558 אתרי ה-co.il שבניטור עשו את זה. כלומר מישהו התחיל את התהליך, ולא עבר לשלב הבא. הסבר אפשרי: ספקי הדואר הגדולים דורשים רק את המינימום, רשומה במצב ניטור, ורבים עצרו שם.
- 17 אתרים עם יותר מרשומת SPF אחת. במצב כזה בדיקת ה-SPF נכשלת כולה, אף שכל רשומה נראית תקינה כשמסתכלים עליה לבד.
- ליותר מאחד מכל עשרה אין אף אחת משתי הרשומות. ל-138 אתרי co.il, שהם 11.5%, אין רשומת SPF, וגם רשומת DMARC אין להם.
מה הבדיקה לא מראה
- היא לא מודדת התקפות. נבדק רק מה שהדומיין מבקש מתיבות הדואר. לספקי הדואר יש גם סינון משלהם, ולכן דומיין במצב ניטור אינו פרוץ, ודומיין עם מדיניות חסימה אינו חסין.
- המדיניות מגינה רק על הדומיין עצמו. היא לא עוצרת מייל שנשלח מדומיין דומה, וגם לא מייל שרק שם השולח שלו מזויף.
- חתימת ה-DKIM לא נבדקה, כי מבחוץ אי אפשר למצוא אותה בלי לדעת את שם המפתח.
- זו תמונת מצב של יום אחד, ושל האתרים הפופולריים בלבד.
מה עושים
- בודקים איפה הדומיין עומד. בודק הגנת המייל מראה בעברית את רשומות ה-SPF, ה-DKIM וה-DMARC של כל דומיין, ומה לתקן.
- רשומת SPF אחת, שמפרטת את כל השירותים ששולחים בשם הדומיין: תיבת הדואר, הטפסים באתר, מערכת הדיוור והחשבוניות.
- חתימת DKIM, שמפעילים אצל ספק הדואר ואצל כל שירות שליחה.
- רשומת DMARC במצב ניטור, עם כתובת לדוחות.
- אחרי כמה שבועות של דוחות תקינים מחמירים: קודם להעברה לספאם, ואחר כך לחסימה.
השלב האחרון הוא זה שרוב האתרים לא עשו, והוא גם זה שמגן בפועל.
שאלות שחוזרות
מה ההבדל בין ה-SPF, ה-DKIM וה-DMARC, ומה כל אחד עושה?
רשומת ה-SPF אומרת מאילו שרתים מותר לשלוח בשם הדומיין. חתימת ה-DKIM מאפשרת לוודא שהמייל באמת יצא מהדומיין ולא השתנה בדרך. רשומת ה-DMARC מחברת בין השתיים, ואומרת לתיבת הדואר מה לעשות כשהבדיקה נכשלת ולאן לשלוח דוחות.
האם מצב ניטור מגן על משהו?
כשמוגדרת בו כתובת לדוחות, הוא מראה מי שולח בשם הדומיין, וזה הצעד הראשון הנכון. אבל הוא לא מבקש לחסום שום מייל. ההגנה מתחילה רק במדיניות שמבקשת להעביר לספאם או לחסום.
החמרה של המדיניות יכולה לפגוע במיילים של העסק?
כן, אם יש שירות ששולח בשם הדומיין ולא מופיע ברשומות. בגלל זה מחמירים בהדרגה, ובודקים בדוחות לפני כל שלב.
גם דומיין שלא שולח מיילים בכלל צריך רשומת DMARC משלו?
כן. דווקא אליו קל להתחזות בלי שאף אחד ישים לב. ההגדרה לדומיין כזה היא רשומת SPF שלא מתירה אף שרת, ורשומת DMARC עם חסימה. מבחוץ אי אפשר לדעת בוודאות אם דומיין שולח מיילים. סימן קרוב הוא דומיין בלי רשומת MX, שכנראה גם לא מקבל דואר: מתוך 117 אתרי co.il כאלה, רק ל-9 יש גם רשומת SPF מחמירה וגם מדיניות חסימה.
התקן המעודכן של DMARC משנה משהו?
במאי 2026 התפרסם תקן מעודכן. רשומות קיימות נשארות תקפות, והשלבים לא השתנו: ניטור, העברה לספאם, חסימה. ההגדרה שהחילה את המדיניות רק על חלק מהמיילים בוטלה, ובמקומה יש מצב בדיקה.
המחקר מייצג עסקים קטנים?
לא. ברשימה של Tranco נמצאים האתרים הפופולריים, ועסקים קטנים בדרך כלל לא בתוכה. המספרים כאן הם על אתרים פופולריים בסיומת הישראלית.
השורה התחתונה
שלוש רשומות DNS מפרידות בין דומיין שכל אחד יכול להתחזות אליו לבין דומיין שמבקש מתיבות הדואר לחסום את ההתחזות. כמעט חצי מהאתרים שבדקתי עשו חצי מהדרך ועצרו. החצי השני הוא העבודה עצמה: לוודא בדוחות שכל מי ששולח בשם העסק מופיע ברשומות, ורק אז להחמיר.
מקורות
- הגרסה של רשימת Tranco שנבדקה. את הרשימה פיתחו Victor Le Pochat ושותפיו, והיא תוארה במאמר שהוצג בכנס האבטחה NDSS ב-2019.
- התקן המעודכן של DMARC, שהתפרסם במאי 2026
- הדרישות של גוגל ויאהו מהשולחים הגדולים
- הדרישות של מיקרוסופט מהשולחים הגדולים
- נתוני ההשוואה של DmarcDkim.com על ישראל