בודק הגנת המייל של דומיין
הבודק מראה בעברית אם הדומיין מוגן מהתחזות במייל: רשומות ה-SPF, ה-DKIM וה-DMARC, ספק הדואר, ומה לתקן. מקלידים כתובת אתר או מייל, והתוצאה מגיעה מה-DNS הציבורי, בלי הרשמה.
מה הבודק בודק
- רשומת DMARC: האם היא קיימת, ומה היא מבקשת מתיבות הדואר לעשות עם מייל מזויף: לא לעשות כלום, להעביר לספאם או לחסום.
- רשומת SPF: האם יש רשומה אחת, איך היא מסתיימת, והאם היא בתוך המגבלה של עשר בדיקות DNS שהתקן קובע.
- חתימת DKIM: האם יש מפתח פעיל באחד השמות הנפוצים, לפי ספק הדואר.
- ספק הדואר: לפי רשומות ה-MX, לאן מגיע הדואר של הדומיין.
למה זה חשוב
בלי מדיניות DMARC שמבקשת לחסום, כל אחד יכול לשלוח מייל שנראה כאילו הגיע מהעסק, למשל חשבונית מזויפת. במחקר שערכתי ב-13.11.2026 על 1,462 אתרים ישראליים פופולריים, רק 23.3% מבקשים לחסום מייל כזה או להעביר אותו לספאם. הממצאים המלאים
מה הבודק לא עושה
הבודק קורא רק רשומות ציבוריות. הוא לא שולח מיילים, לא נכנס לשום חשבון, ולא רואה את דוחות ה-DMARC של הדומיין. מפתח DKIM בשם לא נפוץ לא יימצא, ואת השם שלו רואים בכותרות של מייל שנשלח מהדומיין. והרשומות מגינות רק על הדומיין עצמו: מייל מדומיין דומה, או מייל שרק שם השולח שלו מזויף, לא תלוי בהן.
שאלות שחוזרות
הבודק שומר את הכתובת שמוקלדת?
לא. הבדיקה רצה בדפדפן, ושולחת רק שאילתות DNS לשירות ה-DNS הציבורי של גוגל. הכתובת לא נשלחת לאתר הזה ולא נשמרת בו.
מה עושים כשהתוצאה חשופה או חלקית?
מתקנים לפי מה שמסומן בתוצאה. בדרך כלל מתחילים ברשומת DMARC במצב ניטור עם כתובת לדוחות, ומחמירים בהדרגה אחרי שהדוחות מראים שכל המייל הלגיטימי עובר.
הבודק לא מצא DKIM, אבל הוא מוגדר. למה?
כי DKIM נבדק לפי שם המפתח, והבודק מנסה רק את השמות הנפוצים. את שם המפתח רואים בכותרות של מייל שנשלח מהדומיין.